צדק תרדוף" )טז, כ(
מובא בתורת שמעון מיערוסלאב )וידוע שהרה"ק ר"ש מיערוסלאב זי"ע האריך ימים מאד וזכה לשיבה טובה(, אם
תרדוף אחר צדיקים, זה טוב לאריכות ימים, וזהו שמסיים הפסוק למען תחיה, וכן נהגתי לנסוע לצדיקים גם בעת זקנתי.
"לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך אשר תעשה לך" )טז, כא(
בפשטות מסביר רש"י: אזהרה לנוטע אילן ולבונה בית בהר הבית. אך הגמרא במסכת סנהדרין )ז ע"ב( דורשת: "אמר
ריש לקיש: כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו נוטע אשרה בישראל, שנאמר 'שופטים ושוטרים תתן לך' וסמיך ליה
'לא תטע לך אשרה כל עץ'". שאל הגה"ק רבי חיים מבריסק זי"ע לכאורה, מה הדמיון בין אשרה לדיין?
וביאר שכשאדם לוקח כסף והופך אותו לעבודה זרה זה ודאי מאוס. אבל עץ לא יודעים שהוא שייך לעבודה זרה. יש
לו גזע, ענפים ועלים בדיוק כמו לעץ שאינו עובד עבודה זרה. כך הוא שייך גם בדיין שאינו הגון: הוא לבוש 'פראק' כמו
כולם, יש לו זקן לבן כמו כולם, אף אחד לא יודע שאינו הגון...
"ודרשת היטב והנה אמת" )יז, ד(
פעם אחת שח הרה"ק מזוטשקא זי"ע )בשולחן הטהור של חמשה עשר בשבט תשנ"ז לפ"ק( מענין אמירת דברי תורה.
והזכיר מאמרם של צדיקי אמת על הפסוק ודרשת היטב והנה אמת וגו'. שאף על פי שאתה יכול לדרוש היטב דרושים
נעימים ונחמדים והם אף נכונים ואמיתיים, אולם אם "נכון הדבר" שהוכנו הדיבורים האלה מקודם, אז "נעשתה התועבה
הזאת בישראל" רחמנא ליצלן. וביאר אז הרה"ק, שהמשפיע צריך להשפיע את מה שנותנים לו מן השמים לפי מקומו
ושעתו, שזה נחוץ למקבלים השומעים אותו באותה שעה, ולא לומר לו את מה שנראה לו יפה וטוב.
אולם הרה"ק הוסיף אז, שמי שאינו במדרגה זו, צריך לכל הפחות לבקש רחמים לפני אמירת התורה שיעשו דבריו
פעולה לטובה ולא יקלקלו ח"ו. והמליץ לפרש על זה את דברי הפסוק הנ"ל באופן זה: "ודרשת היטב", דורש ומבקש
מבעל הרחמים ברוך הוא וברוך שמו שיעשו דבריך פעולה לטובה. ואז אף אם "נכון הדבר" שהכנת את הדיבורים הללו
מקודם, מכל מקום אפשר על ידי בקשה זו לתקן את התועבה הזאת. כי יש לפרש "נעשתה" מלשון תיקון, וכמו שפירש
רש"י על הפסוק ויעש אלוקים את הרקיע. שעל ידי תחינה ובקשה אפשר לתקן תועבה זאת, עכדה"ק.)נחל יצחק(
על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, לא יומת על פי עד אחד"
)ו, יז(
פירוש נפלא שמעתי על כך מאת כ"ק מרן אדמו"ר ממישקולץ שליט :א" בהקדם
דברי הירושלמי (מכות ב ו , ): "שאלו לחכמה, חוטא מה עונשו? אמרה להם:
"חטאים תרדוף רעה" (משלי יג, כא). שאלו לנבואה, חוטא מה עונשו? אמרה
להם: "הנפש החוטאת היא תמות" (יחזקאל יח, ד). שאלו לתורה, חוטא מה
עונשו? אמרה להם: יביא קרבן ויתכפר לו. שאלו להקב ה" , חוטא מה עונשו?
אמר להם: יעשה תשובה ויתכפר לו". ולפי זה פירשו המפרשים את דברי
הכתוב (דברים יז ו, ) "על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, לא יומת על
פי עד אחד".
"על פי שנים עדים" – על פי שתי דעותיהן של החכמה והנבואה, או אפילו
"שלשה עדים –" גם לפי הדעה השלישית של התורה " – יומת המת –" אין לו
לחוטא תקנה אלא עליו למות, שכן אפילו לפי דעת התורה שעליו להביא קרבן,
מה יעשה בזמן שאין בית המקדש קיים ואי אפשר להביא קרבן, או כאשר אין
ידו משגת להביא קרבן? אבל ממשיכה התורה ואומרת: "לא יומת על פי עד
אחד –" לפי דעתו של ה"אחד", הוא הקדוש ברוך הוא, לא יומת החוטא , שכן
עצה קלה יש לו לאדם – יעשה תשובה ויתכפר לו .
ולפי זה פירש גם את דברי דוד המלך ע" (ה תהילים צג): "עדותיך נאמנו מאד
לביתך נאוה קודש ה' לאורך ימים ."
"עדותיך" – שהיא התורה הקדושה ככתוב "עדות ה' נאמנה מחכימת פתי".
"נאמנו מאד –" הם נאמנים ונכונים מאד, אבל רק בזמן "לביתך נאוה קודש –"
שבית המקדש קיים, אבל 'ה" " – העצה של הקב ה" , שיעשה האדם תשובה
ויתכפר ", לאורך ימים –" הוא לנצח נצחים.
והמשיך מרן האדמו"ר שליט א" לפרש על פי זה את דברי המדרש על הפסוק
(הושע י ד" ) "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" – ַ אל תקרא עד ה' ֵ אלא עד ה'".
לכאורה צריכים להבין את דברי המדרש – ֵ מה הפירוש עד ה?
אלא על פי זה יובן היטב דברי המדרש ", שובה ישראל עד ה' אלוקיך – אל
ַ תקרא עד ה' ֵ אלא עד ה "' , שהרי רק לפי העד "אחד" שהוא הקב"ה מועיל
תשובה, בכל עת ובכל זמן, ולכן " ֵ שובה ישראל עד ה !..'
תמים תהיה עם ה' אלוקיך (יח, )יג
לכאורה די היה לצוות "תמים תהיה , " ומהו שהוסיף "עם ה' אלקיך ?"
אלא מסבירים המפרשים: התורה הק' מצווה את האדם "תמים תהיה , " אבל מהי
"תמימות" והאם יש להתהלך בה תמיד? לא ולא! לעיתים מה שנראה בעיני
האדם "תמימות" וצדקות – באמת נוגד את רצון ה' ונחשב כעבירה ממש .
על כך אומר הכתוב: "תמים תהיה", אבל ה"תמימות", צריכה להיות עם ה'
אלוקיך", תמימות המתיישבת עם רצון ה' ודרך התורה. אבל כאשר ההליכה
בתמימות ובצדקות אינה עולה בקנה אחד עם רצון ה –' אין מקום להתהלך
בתמימות .
וכגון מה שאמרו חז" (ל סוטה כא, ב"ע ): "היכי דמי 'חסיד שוטה'? כגון דקא
טבעה איתתא בנהרא, ואמר: לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה". כלומר,
רואה אדם אשה טובעת בנהר ומחמת תמימותו וצדקותו נמנע מלהביט בה
ולהצילה. הנהגה זו אינה הנהגה של תורה והנוהג כך אינו צדיק ותמים אלא
"חסיד שוטה ".
